אודותי

פטריסיה כהן היא יוצרת, סופרת, משוררת ופזמונאית. היא נולדה וגדלה בצרפת, למדה אומנות  ב-Art Deco , עלתה לבדה לארץ והשלימה את לימודיה במדרשה לאומנות ברמת השרון.

ב-1982 התחתנה ויחד עם בעלה פתחה את גלריית Patris בתל אביב. לזוג נולדו 3 ילדים: ריף, מטר וזהר.

ריף כהן היא זמרת בינלאומית, ופטריסיה כותבת לה שירים, שהפכו ללהיטים בעולם כגון A Paris, J’aime, Dans mon quartier ו”רוצה פרחים”. עד עתה היא כתבה לריף שני אלבומים. בעקבות האלבום הראשון זכתה ריף בפרס אקו”ם. בימים אלו פטריסיה משתתפת בכתיבת אלבומה השלישי.

בשנים האחרונות פטריסיה כותבת לאומנים ישראלים, בהם ישי ריבו וריטה, ותרגמה לצרפתית משירי עומר אדם.

במקביל לכתיבת שירים פטריסיה היא מורה בכירה ליוגה ומטפלת הוליסטית. עולם הטיפולים, הפילוסופיה של היוגה ועולם הספרות והשירה משתלבים זה בזה ומהווים בסיס ליצירה שלה.

פטריסיה כותבת שירים בעברית, בצרפתית ובאנגלית, כותבת שירים לפרסומות, מביימת קליפים, מחברת מחזות זמר וספרי ילדים.

Patricia Cohen est auteur, poète et parolière. Elle est née et a grandi en France. Elle a étudié à l’école Art Déco de Nice, elle a fait seule son aliyah en 1982, l’année de son mariage. Avec son mari elle a ouvert une gallérie, Patris, à Tel Aviv. Le couple a trois enfants: Riff, Matar et Zohar.

Riff l’ainée est chanteuse internationale. Patricia lui a écrit la pratique totalité de ses deux albums, dont les tubes “A Paris”, “J’aime”, “Dans mon quartier”, et participe actuellement au troisième. Pour son premier album Riff a reçu le prix Acum.

Ces dernières années Patricia écrit pour des artistes israéliens dont Ishai Ribo et Rita et a collaboré avec Omer Adam.

En parallèle, Patricia est professeur de yoga et donne des soins holistiques. Le monde des soins, la philosophie du yoga et le monde littéraire et poétique se fondent, l’inspire et constituent la base de son écriture.

Patricia écrit en plusieurs langues – hébreu, français et anglais – écrit pour la publicité, des comédies musicales, des clips et des histoires pour enfants.

האני מאמין

אני זוכרת שמגיל צעיר נשאבתי לעולם הקסום של המוזיקה והשירה, נשביתי בקצב העולם, הצבעים, הצלילים, המילים, הטעמים, התנועה... עד שהחיבור הזה היתרגם ליצירה, הפך לסיפור, לשירה... לשיר.באותו הזמן העולם הפחיד אותי, טלטל אותי, כי כבר בתור ילדה חשתי שהחיים יכולים להיות שדה קרב חסר רחמים, ג'ונגל. זה לא נחסך גם ממני. שאלתי את עצמי איזה עתיד צפוי לעולם הזה ולבני האדם ומה הפתרון לסבל הזה. הייתי זקוקה לתחושת ביטחון.מלימוד מעמיק של פילוסופיות מעולמות שונים (יוגה, מדיטציה, יהדות...) הבנתי שכל דבר בתוך מה שנראה כמו כאוס נמצא במקומו המדויק. הדבר היחיד הנדרש ממני הוא אהבה, אהבה פשוטה ללא תנאי.נדרשו לי שנים ארוכות להבין את המשמעות של המשפט הזה (עדיין אני מנסה), וגם למצוא את דרכי, צעד אחר צעד. תרגול יוגה מגיל ההתבגרות עזר לי והוביל אותי ללמד יוגה שנים רבות וגם לעסוק בתרפיה. ובינתיים הצטברו שירים במגירה...במקרה או לא קיבלה בתי הבכורה ריף מלגה לשהות בצרפת כזמרת-יוצרת וביקשה ממני לבחור מהמגירה שיר בצרפתית. השיר הזה הוא הפך ללהיט בינלאומי, ואחריו באו עוד שירים שזכו להצלחה.מהות היצירה האומנותית שלי רקוחה מכוונה עדינה, מפרחים שנקטפו במרחבים יפים כדי להעביר כמו טעם של שמיים... קצת כמו שילדים עושים, בחיוך, בהומור ובשיר.

À propos de moi

Je me souviens très jeune d'avoir été subjuguée par le monde magique de la musique, des chansons, de la dance, par le rythme qui régit ce monde, les couleurs, les sons, les mots, les goûts, le mouvement... jusqu'au jour où cet engouement est devenu création,  est devenu une histoire, une poésie... une chanson.En même temps le monde me faisait peur, car à travers mes yeux d'enfant je voyais bien que la vie pouvait être un champ de combat sans pitié, une jungle. N'ayant pas été épargnée moi-même, je me demandais quel était l'avenir de ce monde et des hommes, je ne voulais pas de cette souffrance, ni pour moi ni pour les autres. J'avais besoin d'être rassurée, de contribuer à ma manière A travers l'étude intense de philosophies diverses, j'ai appris que chaque chose dans ce semblant de chaos était précisément à sa place. La seule chose que l'on me demandait  c'était de l'amour en toute simplicité et sans condition.- J'ai mis de longues, très longues années à comprendre le contenu de cette phrase (je m'y exerce encore) ainsi qu'à trouver ma trame, mon chemin de vie.Le hasard fit qu'un jour ma fille Riff reçut une résidence d'artiste à la cité des arts de Paris, elle alla puiser un texte en français au fond d'un tiroir, qui devint la chanson "A Paris". Celle-ci reçut un succès international et fut suivie de beaucoup d'autres...La raison d'être de ma création artistique serait d'être pétrie d'une délicate intention, des fleurs puisées dans de belles sphères afin de transmettre un pressentiment, un petit goût de ciel... un peu comme les enfants le font avec sourire, humour et poésie.